אני אוהב מלחמה.
יש משהו מרגש בקרב, בהבנה שרק אחד מהצדדים הולך לשרוד ושאין דרך אחרת לפתור את הבעיה.
אולי אני פשוט אוהב קונפליקיט? או בעיה מורלית קשה?
אני הייתי רוצה לחשוב שכן אבל מלחמה זה יותר מזה, זה לא רק פתרון אבסולוטי לבעיה בין שני צדדים, מלחמה זה הסכמה מצד שני הצדדים לעשות כל מה שהם יכולים כדי הרעיון שלהם ינצח, ואין זה דרך טובה להתחיל בלוג?
שלום, שמי לא רלוונטי אבל מצב חיי כן, אני בן 18 מסיים את כיתה י"ב ועובד כמתכנת בחברת הייטק בתל אביב עד שצה"ל יחליט שאני ראוי לשרת בו ויקח אותי ל'שירות משמעותי'
אני הצבעתי מרץ בבחירות ואני לובש נעליים מידה 43.
והייתי קורא לעצמי אדם בלי חברים.
למה אני פה? כותב אל הלא נודע.
כי אני יכול, כי אני חושב שמישהו רוצה לשמוע את זה, מישהו אולי רוצה להקשיב למחשבות שלי.
אולי אני כותב את זה לדורות הבאים? ואולי אני כותב את זה כדי להבין את עצמי, אבל ללא ספק הדרך הזאת תפתור כמה חידות אבל תשאל אפילו יותר.
למה בלוג ? אתה לא יכול לפתוח חשבות טויטר ולהציק לשאר העולם עם הבעיות שלך?
אני יכול, אני לא רוצה, אני חושב שטוויטר זה לא המקום בשבילי, אני רואה את עצמי כאדם בישן שתשובתו תלויה באופן מסייבי באדם שנמצא מולו. אחת הסיבות שבגללן אני חושב שאוכל באמת להמשיך עם הבלוג הזה היא האמונה (לא משנה מה המספרים מראים) שאף אחד לא הולך לקרוא את זה .
מה לצפות מהבלוג הזה?
לא לצפות.
באופן כללי.
באופן כללי.
בחיים עצמם.
פשוט לחיות, בהנחה והחלטתם להעביר את הסופ"ש פה אתם כנראה תמצאו פוסטים אקראים על דברים אקראים שכנראה יתנו לכם להסתכל על הדברים בצורה אחרת, אם לא, יתנו לכם תמיכה שעוד מישהו חושב כמוכם. והרי זה לא מה שבני אדם רוצים יותר מהכל? ההבנה שעוד מישהו חושב כמוהם ושהם חלק ממשהו גדול יותר ? זה לא למה נהרסו בנייני התאומים?
בנימה אופטימית זה אני מאמין שאסיים את הפוסט הזה, נהנתם? כנראה שתהנו משאר החומר. הגעתם עד לפה? כנראה שנהנתם.
יום טוב.
טום
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה